שימוש באור וצל כאמצעי לטישטוש קירות חצובים
בתמונה: אשליה אופטית במשחקי אור וצל- לריבוע A אותו גוון של אפור כמו לריבוע B מקור: ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org
לעיתים בעיה תכנונית מזמנת אפשרות לפתרון פורץ דרך...
פרוייקט שיקום מחצבה, הממוקמת בשיפולים המערביים של הרי חברון, היווה הזדמנות לחשיבה חדשה בכל הקשור לשיקום מחצבות באזורים יבשים.
המחצבה מצויה באזור הדרום מערבי של רכס הרי חברון המאופיין בשכבת קרקע דלה יחסית ומקבל כמויות משקעים שאינן גבוהות. בשל כך, הצמחיה המקומית היא דלה וכוללת בעיקר שיחים, ובעונת הגשמים עשביה ופריחת גאופיטים שונים. במקומות הנמוכים ובערוצי הנגר העילי צפיפות הצמחיה גבוהה יותר בשל הצטברות מים רבים יותר הזמינים לצמחים.
המחצבה פונה מערבה, לכיוון הים, היא ניצפית ממרחקים גדולים יחסית וניראית בברור אף מנקודות תצפית המרוחקות ממנה. ממערב למחצבה מצויים כמה ישובים ויש הרבה נקודות חשיפה מהן ניצפים קירות המחצבה החשופים והבהירים, הבולטים בנוף.
בתמונה: בוהק המאפיין קירות חצובים במחצבת בית חגי. צילום: אדר' נוף מיכל פארינטה
בשנת 2007, עת החל הפרוייקט, התפיסה התכנונית-נופית המקובלת בשיקום מחצבות היתה הצנעתן בעזרת
כסוי בצמחיה, בעיקר נטיעות של עצים. במקרה של מחצבה זו, המצויה כזכור באזור שהתכסית שלו אינה כוללת הרבה עצים, נטיעת עצים היתה יוצרת מצב בו כתם בהיר ובולט בנוף היה מוחלף בכתם כהה ובולט בנוף לא פחות.
בנסיון למצוא פתרון אחר להסוואת הצלקות שיצרו קירות המחצבה הגבוהים והבהירים נסרקו צילומים של מצוקים טבעיים שצולמו ממרחקים שונים ולאורך שעות שונות ביממה. מתוך ההתבוננות בצילומים גילינו שבאזורים של מצוקים יש שינוי דרמטי בניראות המצוק לאורך שעות היום הנובעת ממשחקי אור וצל בין הבליטות והשקעים , בין פני המצוק והצנירים שחצבו בו כוחות הטבע. נדמה היה כי זהו קצה חוט לפתרון חדש...
בהתיעצות עם גאולוג המחצבה התברר כי הסלע במקום הוא דולומיט קשה שתכונותיו מאפשרות "לפסל" בו ע"י פיצוצים מבוקרים, וניתן לנו אור ירוק לחקור את האפשרות לייצר בקירות המחצבה שקעים ובליטות הדומים לקירות מצוקים טבעיים, במטרה להסוותם ע"י משחקי אור וצל. בשלב הבא ערבנו את מנהל המחצבה, המתכנן את הפיצוצים, בשאלה כיצד ניתן לתכנן קו פיצוץ "מזוגזג" שיהווה בסיס לפיסול פני המצוק.
? בתמונה: האם צבע הפס האפור אחיד לכל אורכו או אולי צד אחד בהיר יותר ממשנהו
https://www.moillusions.com/animated-color-optical-illusion/
במשך שלוש שנים עשינו נסיונות בהם ניבחנו פיצוצים בעוצמות שונות וקוי דיקור שונים (קו דיקור הוא תוואי הטמנת חומרי הנפץ במרחקים שונים במטרה לייצר פיצוץ מבוקר ומתוכנן) כדי לייצר שקעים ובליטות שיראו ממרחק ניכר. גילינו שקו פיצוץ "מעודן" מייצר קיר שכבר ממרחק קטן (1 ק"מ) אינו מספיק מפוסל ליצירת אפקט משמעותי של אור וצל, התקדמנו תוך הגדלת השקעים (ע"י חיבור כמה שקעים "מעודנים") עד שהיינו שבעי רצון מהתוצאה שיצרה קיר מפוסל "כמו טבעי" עליו משחקי האור והצל נראו למרחוק.
בשלב הבא עברנו לבחון את הסביבה שמעבר לגבולות המחצבה כדי לבחון את האפשרות לייצר המשכיות בין שפת המחצבה והאזור הטבעי שסביב לה: כך למשל במקום בו קיר המחצבה חותך ערוץ נוכל להניח כי בעתיד יתחתר נחל עמוק יותר וייווצר מפל בין שפת המצוק ותחתיתו שיאפשר אולי יצירת אגם או אזור חילחול בתוך מה שהיה פעם מחצבה.
למדנו כי יש להבחין בין קו דיקור הנדסי וקו דיקור נופי ולעיתים יש לאפשר קו דיקור נופי הגולש מעט מעבר לגבולות המקוריים של אזור החציבה.
בתמונה: תכנית פיצוצים נופיים מקור: אדר' נוף מיכל פארינטה
חשוב לזכור כי נדרש זמן עד שהטשטוש שנוצר בפיצוצים מבוקרים מבשיל ומגיע לשיאו. יש לשקול בכובד ראש עד כמה רחוק מבצעים פתרון מסוג זה בשיקום קירות מחצבה ולשמר את העיקרון של התערבות אחראית בטבע. חובה לגשת לפתרונות כאלה, בהם אנחנו מאיצים תהליכים בעיצוב הנוף אשר באופן טבעי מתפתחים במשך אלפי שנים, מתוך אחריות רבה וצניעות גדולה.
בתמונה: תוצאת ניסוי פיצוצים נופיים צילום: אדר' נוף מיכל פארינטה
שמי מיכל פארינטה ואת דרכי כאדריכלית נוף התחלתי מתוך כמיהה ואהבה לטבע והנאה מהשהייה בו. ככל
שהעמקתי במקצוע התגבש בי הרצון לחזק את החיבור אדם - אדמה כטקטיקה לעורר ולהעמיק את הקשר הרגשי של האדם למערכות הטבע והנוף- כאמצעי בשמירה על הטבע. תובנה משמעותית נוספת שעלתה מתוך השהייה והתבוננות בטבע היא שהפתרון לכל אתגר תכנוני, נמצא תמיד בשטח. עבודתי נעשית מתוך תפישת עולם של לקיחת אחריות, דאגה ואהבה לאדמה. כך נולד המושג LANDCARE- המייצג את התפישה התכנונית ומנכיח אותה בכל פרויקט.
אתר: https://www.welandcare.com/
פייסבוק: https://www.facebook.com/welandcare/
בלוג : https://www.welandcare.com/news
טלפון: 0542011667
